תריס - מה הוא עושה ?

תריס מה הוא עושה ? 03/06/2011

 

אוקי אז אחרי שהסברתי את ההשפעה של הצמצם על התמונה וסקרתי את המצבים השונים בהם נרצה צמצם פתוח או סגור אעבור אל התריס.

אם צריך להסביר מה עושה התריס בקצרה ובלי פלפולים אז התריס הוא הוא החלק המכסה את החיישן כל הזמן ורק בזמן לכידת תמונה הוא מתרומם לשבריר שניה וחושף את החיישן אל האור.

בזמן החשיפה הנ"ל התמונה "נצרבת" אל החיישן.

הזמן שהחיישן יהיה חשוף לאור נקרא זמן חשיפה, אבל יותר שכיח לכנותו מהירות תריס.

ככל שהחשיפה קצרה יותר נאמר שהשתמשנו במהירות תריס גבוהה וככל שזמן החשיפה יהיה ארוך יותר נאמר כי השתמשנו במהירות תריס נמוכה.

הסימון למהירות תריס הוא S בניקון ו-TV בקנון.

ע"מ להכריח את המצלמה לצלם במהירות מסויימת נעבור למצב עדיפות תריס: בניקון S וקנון TV במצב זה המצלמה תבחר עבורנו את ערך הצמצם ע"מ שנקבל חשיפה נכונה או שנעבור למצב M בו יש לנו שליטה

מהירות תריס מוצגת במיספר, המספר הוא אחד חלקי שניה. כלומר אם צילמנו ב 60 אז חשפנו את החיישן לזמן של 1/60 שניה.

· הערה כרגע אני אתייחס לתריס כרכיב פלא שמבחינתו הוא פתוח או סגור ואין שום זמן מעבר, בכתבות בהמשך נתוודע שהוא מורכב משני וילונות J

בניגוד לצמצם שהוא חלק אינטגרלי מהעדשה התריס מובנה במצלמה וממוקם מעל החיישן, מהירות התריס יכולה להיות בין שעות וימים ועד 1/8000 השניה, כמובן שני ערכי קיצון אלה כמעט ולא שימושיים אבל רק כמעט.

בצד ימין התריס ובצד שמאל הצמצם

אז איך התריס משפיע לנו על התמונה ובאיזה מהירות תריס כדאי לנו להשתמש ?

אז באופן הכי טרויאלי ככל שתנאי התאורה שלנו חשוכים יותר נצטרך שיותר אור יגיע לחיישן ונוכל לעשות זאת ע"י פתיחה של התריס לזמן ממושך יותר.(או לפתוח את הצמצם , אבל את זה כבר כיסינו בכתבה הקודמת)

ככל שהתאורה חזקה יותר ואנו לא רוצים שהתמונה "תשרף" נשתמש במהירות תריס מהירה יותר.

אוקי אבל עד כאן המצלמה תעשה את הכיוונונים הללו עבורנו גם במצב האוטומטי, עכשו נעבור לשימוש בתריס להשגת תוצאה שאני רוצים אבל אין למצלמה דרך לדעת שזה מה שאנו רוצים.

1) הקפאה של התמונה- לדוגמא אנחנו מצלמים מפל מים, אם נרצה ללכוד את המים כאוסף טיפות ורסיסי מים נשתמש במהירות תריס גבוהה, 1250 למשל יספיק לנו. באותו אופן נשתמש ללכידת אובייקטים הנעים במהירות ואנו רוצים לראותם באופן חד למשל אופנוע מהיר קפיצה באויר, שחקני כדורגל או כדורסל וכו.

העבר את הסמן על התמונות על מנת לקבל מידע נוסף

2)      מריחה של התנועה – לעיתים תנועה קפואה יכולה לשעמם ואנו רוצים להעביר תחושה של דינמיות למשל רקדןנית בלט בסיבוב, במצב כזה נשתמש במהירות תריס נמוכה, במקרה כזה מהירות של 30 עד 50 תעשה את העבודה, באותו אופן נוכל להדגיש זרימה של מים או כל תנועה אחרת.

3)      נוף בלילה – רוצים לצלם את נוף בלילה, יש לנו בעיה אי אפשר לצלם נוף עם פלאש. הפתרון הוא חשיפה ארוכה, הבעיה שתיווצר לכם מריכה כתוצאה מרעידות המצלמה בזמן החישפה. הפתרון- חצובה. צילום נוף יעשה על חצובה זמן החשיפה תלוי ברמת האור, זה יכול לנוע בין 1.30 השניה ועד מספר שניות ואף יותר.

3)      נוף בלילה – רוצים לצלם את נוף בלילה, יש לנו בעיה אי אפשר לצלם נוף עם פלאש. הפתרון הוא חשיפה ארוכה, הבעיה שתיווצר לכם מריכה כתוצאה מרעידות המצלמה בזמן החישפה. הפתרון- חצובה. צילום נוף יעשה על חצובה זמן החשיפה תלוי ברמת האור, זה יכול לנוע בין 1.30 השניה ועד מספר שניות ואף יותר.

4)      חדות – מה הקשר אתם שואלים ??? אז ככה כל עוד אנו לא מתמשים בחצובה הידיים שלנו רועדות במידה מסויימת הרעידות הללו יתורגמו למריחה שתראה כחוסר חדות, הדבר יהיה בולט יותר ככל שנשתמש באורך מוקד גדול יותר (מה שקרוי בפי העם זום גדול) וכמובן כאשר נשתמש במהירות תריס נמוכה. אז ככל שנצלם במהירות תריס גבוהה יותר הסיכוי לקבלת תמונה חדה יותר גדול יותר. ישנו חוד שאומר שמהרות התריס צריכה להיות לפחות כאורך המוקד בו אנו מצלמים . לדוגמא אם מצלמים בעדשת 300 מ"מ נשתמש במהירות של לפחות 300. במצלמות שהם לא FULL FRAM ( ואם אתם לא יודעים על מה אני מדבר אז המצלמה שלכם היא לא FULL FRAM) ) צריך להכפיל את הערך הזה ב 1.5 כך שע"מ שנקבל תמונה לא מרוחה ב 300 מ"מ נצטרך לצלם לפחות במהירות של 450.

זה שאני ממליץ לכם לצלם במהירות תריס גבוהה או נמוכה זה הנחמד אבל זה לא תמיד ישים, איזה בעיות צפויות לנו?

למשל תנסו לצלם משחק כדורסל באולם של בית ספר (כלומר תאורה רגילה) בשעות הערב, זהו אתגר אמיתי כי ע"מ שהשחקנים לא יהיו מרוחים צריך לצלם במהירויות של 500-800 אבל במצב כזה לא מגיע מספיק אור אל החיישן, נו מה עושים ? פותחים צמצם עד כמה שאפשר. לפעמים זה מספיק אבל לרוב גם זה לא עוזר... מה עושים מעלים את רמת הרגישות של החיישן ISO אבל ככל שנעלה את רמת הרגישות איכות התמונה תפחת.... נו מה לעשות מי אמר שלהיות צלם זה דבר פשוט. שימוש במצלמת FULL FRAM עם עדשה מהירה (צמצם גדול) יעזור מאוד אבל יעלה לכם הרבה מאוד.

במקרה ההפוך שבו אתם רוצים ליצר מריחה זה כבר יותר פשוט, אם המהירות היא איטית עדכי שנכנס יותר מידי אור והתמונה "נישרפת" נוכל בקלות לסגור צמצם ובכך לצמצם את כמות האור החודרת לחיישן. או גם זה לא עוזר משתמשים בפילטרים אשר ממחיתים את עוצמת האור.

מה קורה שמשתמשים בפלאש? (לא באור יום)

דבר ראשון שנבחין שברגע שאנחנו מאפשרים צילום עם פלאש המהירות המרבית מוגבלת אוטומטית ע"י המצלמה, הערכים הנפוצים אליהם אנו מוגבלים הם 200, 250 או 500 תלוי בדגם המצלמה, מיגבלה זאת נובעת מהאופן בו בנוי התריס.(ולא ארחיב על זה כאן)

אוקי אז נשאר לנו הטווח שבין המון זמן ועד 1/250 איך המהירות משפיע עלינו? אתם תוכלו לקרוא בחלק מהמקומות שמהירות התריס לא משפיע כי מקור האור העיקרי שלנו הוא הפלאש עצמו ולא השמש וגם ככה ההבזקה קצרה מאוד, אז זה נכון ולא נכון.

זה נכון לגבי האובייקט אותו אנו מצלמים אבל זה לא נכון לגבי הרקע, וכשאני אומר רקע אני מתכוון לכל האיזור שבתמונה שלנו שהפלאש לא מגיע אליו , זה האיזור שמתחיל בערך 4-5 מטרים מאיתנו ועד האופק.

אם נצלם במהירות המקסימלית שהמצלמה מאפשרת לנו נקבל א האובייקט חשוף היטב אבל הרקע יהיה חשוך, ככל שנוריד את מהירות התריס ככה נקבל יותר ויותר מהרקע.

קבלת הרקע ע"י חשיפה של 1/30