איך הצמצם משפיע לנו על התמונה

איך הצמצם משפיע לנו על התמונה ?

אז בבכתבה הסברנו הקודמת שישנם 3 גורמים עיקריים שעלינו להגדיר (או שהמצלמה מגדירה עבורנו) לפני שאנו מתחילים לצלם והם: מפתח צמצם, מהירות תריס ורמת רגישות החיישן.

הצמצם בנוי מאוסף עלים אשר נסגרים ונפתחים ויוצרים חריר קטן או גדול למעבר אור דרך העדשה אל החיישן.

גודל החריר נקרא מפתח צמצם ומסומן ב F.

ערכים נפוצים למפתח צמצם הם : 2.8, 4 , 5.6 , 8 וכו'

מה בעצם המספר הזה אומר ? המספר הזה מיצג את היחס בין האורך של העדשה ובין קוטר המפתח של הצמצם. למשל עדשה באורך 6 ס"מ שהצמצם שלה נפתח לכדי קוטר של 3 ס"מ תקרא עדשת 2/F .

שימו לב שככל שהמפתח גדול יותר ונכנס יותר אור הערך הוא נמוך יותר כלומר במפתח 2.8 נכנס יותר אור מאשר במפתח 8 , וזה לפעמים גורם לבלבול כאשר מדברים על צמצם גדול או קטן, ולכן עדיף להשתמש במונחים צמצם פתוח יותר או סגור יותר.

אז איך הצמצם משפיע על איך שהתמונה תראה בסופו של דבר.

כמות האור

הדבר הראשון והברור ביותר מאליו הוא שנכנס יותר אור אל החיישן כאשר הצמצם פתוח, ונוכל לנצל את זה לצילום בתנאי תאורה נמוכים. נכנס פחות אור כאשר הצמצם סגור ונתמש בזה כאשר האור עז מידי ועלול לשרוף את התמונה.

מהירות

מכיוון שצריך כמות אור מסויימת ע"מ שהתמונה תהייה חשופה בצורה נכונה, זה אומר שאם אנחנו פותחים צמצם אנחנו יכולים לפתוח את התריס לפחות זמן כלומר מהירות הסגר של התריס תהיה מהירה יותר דבר אשר יעזור לנו להימנע מרעידות ומתמונות מטושטשות כמו כן יתן לנו את היכולות להקפיע אובייקטים בתנועה, כמו למשל קפיצה של רקדנית או אופנוע באויר.

חדות

ישנם ערכי צמצם אשר בהם נקבל את החדות המקסימלית מהעדשה שלנו ניתן לדעת את המיפח המיטבי ע"י דיאגרמת ה MTF של העדשה. לרוב אם סוגרים את העדשה בשני מהלכים מהמפתח המקסימלי שם תהיה הנקודה ה"מתוקה" של העדשה. כאשר סוגרים את הצמצם יותר מידי (בערך 20) נכנסים לאיזור בו ישנה תופעה פיזיקאלית שנקראת DIFFRACTION הפוגעת בחדות.

עומק שדה

אמרת צמצם אמרת עומק שדה, מה הכוונה עומק שדה? עומק שדה הוא מונח המגדיר איזה עומק של התמונה יהיה חד. לדוגמא אם נעמוד מול שורה של סיכות במרחק של סנטימטר אחד מהשני ועל אותו מישור אז כמה מהעמודים יראו חד בתמונה.

עומק שדה רדוד כאשר יש רק איזור קטן יחסית שפוקוס ועומק שדה רחב כאשר יש לנו איזור גדול שבפוקוס.

כאשר רוצים לבודד נושא מהרקע משתמשים בעומק שדה רדוד, כאשר חשוב להציג המון פרטים בתמונה כמו למשל בנוף או תמונה קבוצתית של אנשים משתמשים בעומק שדה רחב.

נחזור לצמצם. ככל שהצמצם יהיה פתוח יותר ככה נקבל עומק שדה רדוד יותר, ולהיפך.

עומק שדה גדול צולם בצמצם 16

עומק שדה רדוד כאשר הפרפר בפוקוס והפרחים שמאחוריו מרוחים בצורה רכה

מה עוד חשוב שתדעו על צמצם ?

·         שעדשות שמאפשרות צמצם גדול (2.8 ומטה) הם יקרות במידה נקראת על עדשות עם צמצם סגור יותר.

·         שככל שהעדשה מגדילה יותר (שאורך המוקד שלה גדול יותר) ככה יותר קשה ליצר צמצם גדול ולכן גם מחירם בשמים, לדוגמא עדשת 600מ"מ עם צמצם 2.8 צריכה להיות בקוטר של 21 ס"מ וזה אומר הרבה זכוכית והרבה אופטיקה יקרה.

·         קיימות עדשות זום (אורך מוקד משתנה) עם צמצם משתנה, זה בעצם אומר שכאשר מאריכים את העדשה לקבלת הגדלה גדולה יותר קוטר הצמצם נשאר קבוע אבל היחס בין אורך העדשה לפתח משתנה ולכן ערך המפתח משתנה, למשל עדשת 70-300מ"מ עם צמצם 4-5.6 אומר שכאשר העדשה באורך מוקד 70 ניתן להשתמש בצמצם 4 וכאשר העדשה במצב 300ממ הצמצם יהיה 5.6 . עדשות זום בעלות צמצם קבוע יקרות בהרבה מאלו עם הצמצם המשתנה.

·         הצמצם הוא זה שקובע את איכות הבוקה. מה זה בוקה ? בוקה הוא האופן בו מרוח הרקע , האם הוא חלק ונעים לעין או בעל תצורה לא חלקה. את איכות הבוקה ניתן לנחש לפי מספר העלים וצורתן, ככל שיהיו יותר עלים מעוגלים כך איכות הבוקה תעלה.(כן גם זה ייקר את העדשה שלכם)

·         בצילום עם מבזק (פלאש) בתנאי תאורה לקויים צמצם פתוח יתן לכם יותר מהרקע, אני ארחיב בנושא כאשר אכתוב על השימוש במבזק.

·         ישנם עדשות זולות ובעלות מפתח צמצם גדול כמו ה 50 מ"מ 1.8 , אנשים מתפתים לצלם בצמצם 1.8 ע"מ לבודד נושא מהרקע, הרבה פעמים "ההצלחה" כלכך גדולה שלא כל האובייקט בפוקוס למשל מצלמים פנים אבל האף בפוקוס והעניים כבר לא.

·         תמונות חדות יהיה יותר קל להוציא עם צמצים סגורים אבל לא להתפתות ללכת רחוק בגלל תופעם ה DIFFRACTION וכדאי לא לסגור צמצם יותר מידי בדרך כלל ערכים של 8-11 יהיו מספיק טובים.

·         כאשר מצלמים מאקרו מומלץ לסגור צמצם עד כמה שאפשר.

·         כאשר משתמשים במבזק טיפש שמאיר כל הזמן אותו דבר נשלוט בחשיפה ע"י הצמצם.

האם רק הצמצם שולט לנו על עומק השדה ? לא, לא רק!

ככל שמתקרבים אל הנושא המצולם עומק השדה נהיה רדוד יותר וההיפך, ככל שמשתמשים בעדשה בעלת אורך מוקד גדול יותר אורך המוקד נהיה רדוד יותר.

ישנם מחשבונים ברשת אשר מקבלים את הנתונישל אורך המוקד, מפתח הצמצם והמרחק מהנושא המצולם ומחזירים את האורך של עומק השדה.( למשל 0.5 מטר או לפעמים גם אין סוף)